בדיקת נאותות תפעולית לקראת רכישת חברת קוסמטיקה

האתגר

הצמיחה של העסק הייתה גלויה לרוכש. מודל ההפעלה שמאחוריה לא היה גלוי: כמחצית מפריטי המגוון יוצרו אצל קבלני ייצור, והיתר יובאו. ההפצה הייתה בידי מפיץ חיצוני, התהליכים היו ידניים, והמידע על הביצועים היה חלקי. לא הייתה תשובה ברורה לשאלה עד כמה החברה עצמה מבינה את שרשרת האספקה ושולטת בה, והאם השותפים שלה יוכלו לתמוך בתוכנית הצמיחה.

העבודה של Opyflow

מיפינו את שרשרת האספקה, מאיתור ספקים וייצור ועד לאחסון ולהפצה. אחר כך התמקדנו בשתי הנקודות שבהן הנחות הרכישה עלולות להתערער: קבלן הייצור המרכזי, שבדקנו באתר שלו, והמפיץ המרכזי. אצל שניהם בחנו יכולות, קיבולת, ריכוזיות ורציפות תפעולית.

אצלם ובחברה עצמה עברנו על תכנון ביקוש וחומרים, מלאי, נתוני אב, ניהול ספקים והסכמי איכות, וגם על תהליכי התמיכה במוצר שעליהם נשען עסק בתחום הקוסמטיקה: פורמולציה, יציבות, התאמת אריזה ובקרת שינויים. את הממצאים תרגמנו לסיכונים ולסדרי עדיפויות לטיפול, כבסיס להחלטת הרכישה ולעבודה שאחרי השלמת העסקה.

מה השתנה

שני ממצאים עמדו במרכז. הידע על שרשרת האספקה היה ברובו אצל השותפים, ולא בתוך החברה. העסק גם היה תלוי בספק חיצוני אחד שאי אפשר היה להחליף במהירות. אף אחד מהממצאים לא היה סיבה לוותר על הרכישה. Opyflow המליצה להתקדם, והרוכש התקדם, לאחר שהוצגו לו שתי התלויות וסדרי העדיפויות לטיפול בהן.

מה הוסיפה הבדיקה להחלטת הרכישה?

היא הפרידה בין היכולות שהרוכש יירש לבין אלה שיוכל להגיע אליהן רק דרך שותפים. כשהידע על המוצר נמצא אצל קבלן ייצור, הגישה של הרוכש לידע הזה תלויה בהמשך הקשר עם הקבלן. את סדרי העדיפויות לטיפול בנינו על ההבחנה הזאת.